מלכודת קרנפית סיני

מלכודת קרנפית סיני

בשנים האחרונות פותחו בקיבוץ סמר שבערבה מלכודות חרקים המבוססות על שימוש בתאורת UV. המתקן מאפשר לחקלאים להילחם במזיק בולט – קרנפית סיני (Oryctes Sinaicus) – ללא שימוש בחומרים רעילים כגון תרכובות זרחן אורגניות.
מזיק זה, חיפושית בעלת קרן קדמית המזכירה קרנף, התפשט בעשורים האחרונים במזרח התיכון ובצפון אפריקה, תוך שהוא גורם נזק עצי דקל רבים (חוטרים צעירים נמצאו פגיעים במיוחד).

ינאי שלומי ושותפיו בקיבוץ סמר פיתחו מלכודות אשר מבוססות על רעיון פשוט: נורת אולטרה-סגול שמושכת חיפושיות בלילה, בחיפושיהן אחר בן זוג. החרקים המגושמים נתקלים במעופם בלוחות השחורים ( "כנפיים") ונופלים לתוך מכל. מלכודות אלו היו מחוברות רשת (220v), ומכיוון שמטעי התמרים אין אספקת חשמל אלא בנקודות אחדות – פיתח הצוות מלכודת חדשה שמבוססת על אנרגיה סולארית. מתקנים אחדים כאלה כבר פועלים בשטח.

האתגר העיקרי כרגע הוא לשפר את יעילותה של המערכת, על ידי מציאת רכיבים מתאימים. בשלב הבא תעבור המלכודת עיצוב מחדש (כעת היא מבוססת על חביות נפט בשימוש חוזרות) ותהפוך למוצר Off-the-shelf.

קליקה חבל אילות

© כל הזכויות שמורות

גיזום ממוכּן של עצי תמר

גיזום ממוכּן של עצי תמר

גידול תמרים הוא הענף המרכזי בחבל אילות. ייעול הטיפול בעץ והקטנת עלויות הייצור הם יעד אסטרטגי. שני משקים כבר אימצו את הגדיד הממוכן – סמר ויטבתה. האתגר הגדול הוא כעת להעביר משימות נוספות במעגל העבודות – מבני האדם אל המכונות. גיזום הוא שלב פשוט יחסית (בוודאי בהשוואה לדילול וגדיד, שהם המשימות התובעניות ביותר בלוח השנה של הדקלאים), ולכן נבחר כיעד ראשון לממשק העתידי.

עופר בן טובים ושותפים נוספים מקיבוץ סמר מקדמים במסגרת המנבטה את עיצובה של הטכנולוגיה החדשה הזו, שצפויה להכניס בהמשך הדרך רובוטיקה למרחבים שעד כה פעלו בהם בני אדם. מטרות הפרויקט: בניית פלטפורמה לחיתוך ענפים וידות בעצי תמר. בשנה הראשונה יעסקו היזמים באיתור ובחינה של שיטות אפשריות לביצוע משימה מורכבת זו (אפיון, שימוש במערכות מכניות קיימות, הדמיה, כלי חיתוך וכו').

קליקה חבל אילות

© כל הזכויות שמורות

מחמם מים ביולוגי

מחמם מים ביולוגי

בקיבוץ נאות סמדר מתבצעים מזה כמה שנים ניסויים בחימום מים על ידי קומפוסטציה של גזם חקלאי. יובל שאול אימץ של שיטתו הוותיקה של הממציא הצרפתי-שוויצי ז'אן פן (Jean Pain) ומיישם אותה בסביבה המדברית. במסגרת החממה יבנה הצוות של יובל מתקן סטנדרטי שיהיה אפשר להציבו בצמוד לבית הלקוח ולספק מים חמים במשך כשנה. המטרה היא להפיק אנרגיה לחימום מים – ואולי אף חימום הבית – באמצעות שימוש בפסולת חקלאית. זאת מבלי לתחזק את המתקן על בסיס קבוע ("שגר ושכח").

הרעיון הוא לייצר יחידות אנרגיה כאלה, שמובאות במנוף עד בית הלקוח, ומשמשות אותו לזמן ארוך יחסית. לאחר שפוטנציאל ייצור האנרגיה דועך, מחליפים את הריאקטור ביחידה חדשה, טעונה בחומר צמחי. מה שנותר לאחר תהליך פירוק הגזם הוא קומפוסט שיכול לשמש להעשרת קרקע.

קליקה חבל אילות

© כל הזכויות שמורות

שמן מגלעיני מרולה

שמן מגלעיני מרולה

מקורו של עץ המרולה בדרום אפריקה, והוא הובא לארץ על ידי פרופ' יוסי מזרחי בשנות ה-80. בתחנת הניסיונות מו"פ ערבה דרומית ניטע המטע הגדול ביותר – כארבעים דונם שטחו. תכולת הפרי מתאפיינת בין השאר בערכים גבוהים של אנטי-אוקסידנטים לכן, שמן המרולה מבוקש מאוד בתעשיית הקוסמטיקה ומחירו גבוה. ליקר מרולה משובח וטעים במיוחד. עם זאת, בשל גודלו של הגלעין (40%), לא הפכה המרולה לגידול מסחרי. למעשה עד היום לא נמצאו שיטות יעילות להפרדתו מהגלעין עצמו. בדרא"פ מבוצעת פעולה זו ביד, והקצב בהתאם.

נכון להיום הפרויקט הסתיים. הוצעו שתי תוכניות הנדסיות לפיצוח גרעיני המרולולה. התוכניות לא מומשו ביצוע בשלב זה.

אודות היזם:

ארז רזניק – תושב באר אורה, דור שלישי לחקלאים בארץ. כחלק מהתעסקותו בהכנת ליקרים, נחשף לפרי המורולה ובחר להקים עסק למיצוי שמנים וקוסמטיקה ממורלוה. נעזר בידע של החוק פרופ' יוסי מזרחי מאונ' בן גוריון.

קליקה חבל אילות

© כל הזכויות שמורות

חומרי טבע מאצות

חומרי טבע מאצות

מטרת הפרויקט: אפיון האצות במלח"י ומבחן פעילות אנטי-מיקרוביאלית in vitro.
גידול אינטנסיבי של דגים בחקלאות הימית בעולם סובל מהתפרצות מחלות הגורמות לנזקים כלכליים לחקלאים. דיכוי מערכת החיסון של הדגים הופכת אותם לרגישים יותר להתפרצות מחלות מדבקות. כיום קיים שימוש בתכשירים ווטרינריים שונים כגון אנטיביוטיקה, הן כטיפול מונע, הן כטיפול בזמן התפרצות המחלה ולעיתים גם כמעודדי גדילה. האנטיביוטיקה מצטברת בשריר דגי המאכל ועלולה להוות סכנה מבחינה רפואית ובנוסף יכולה להיווצר אוכלוסיית חיידקים עמידה.

קיים חיפוש נרחב אחר מקורות טבעיים לחומרים בעלי פעילות אנטי-בקטריאלית במטרה להקטין את השימוש במוצרים כימיים. ישנן הגבלות שהולכות וגוברות מטעם משרד הבריאות על שימוש בחומרים כימיים לטיפול בדגים בכלל ובדגי מאכל בעיקר. מכאן נוצר הצורך למצוא חומרים טבעיים, שיחליפו את החומרים הכימיים, ויספקו טיפולים אלטרנטיביים ומניעתיים בדגי מאכל.
אצות זכו לתשומת לב בשל הפוטנציאל הכלכלי העצום שלהן כמקור טבעי לייצור חומרים, שניתן לנצלם כתוספי מזון, כאנטיביוטיקה וכמקור לתרופות פעילות. ישנן עדויות בספרות לפעילות אנטי-בקטריאלית ממיצוי של אצות.

במרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת קיים אוסף של אצות ממינים שונים, המשמש להזנת שלבים לרוולים שונים וחסרי חוליות ימיים כמו צדפות וקיפודים. לאחרונה ערכנו מבחן לפעילות אנטיביוטית ממיצויים של אצות אלו. בחלק גדול של מיצויי האצות התקבלה פעילות אנטי בקטריאלית לחיידקי גראם חיובי.

קליקה חבל אילות

© כל הזכויות שמורות

ניקוי ביוגז ע"י פירוק המימן הגפרי

ניקוי ביוגז ע"י פירוק המימן הגפרי

ביוגז הוא תערובת של גזים, הנוצרים עקב פירוק אנארובי של חומרים אורגנים ע"י חיידקים, ונחשב כמקור לאנרגיה מתחדשת. המצע האורגני ליצירת הביוגז מגוון מאוד ויכול לכלול בין היתר שאריות אוכל, דשן, זבל מוניצפלי, שפכים וכו'. תערובת הגזים (היא הביוגז) מורכבת בעיקר ממתאן, בו משתמשים ליצירת אנרגיה, פחמן דו-חמצני, מים ושאריות של מימן גפרי.
המימן הגפרי, המכונה גם "גז ביצות", הוא גז רעיל ביותר הפוגע באיכות הביוגז ומזיק למנועי בעירה פנימית. לשם ניצול הביוגז באפלקיציות שונות (תעשייתיות, תחבורתיות וביתיות) הכרחי לטפל ולהיפטר מהמימן הגפרי.
בעולם קיימים עשרות פרויקטים של ביוגז, שעומדים כאבן שאין לה הופכין (כולל 3 בישראל), לאחר שהמנועים נהרסו כתוצאה מנוכחות המימן הגפרי, שלא הורחק מהביוגז לפני השימוש.
הפרויקט הנוכחי עוסק בפירוק המימן הגפרי הנמצא בביוגז וכן בחלק ממקורות הגז הטבעי בשיטה חדשנית ובטביעת רגל מינימאלית. בניגוד לשיטות טיפול אחרות, העוסקות בהרחקת המימן הגפרי לפאזה אחרת, השיטה המוצעת בפרויקט זה מפרקת את המימן הגפרי למרכיביו, בהם ניתן לעשות שימוש מסחרי.
המיזם הוגש בשנה שעברה לתחרות במסגרת האיחוד האירופי, וזכה לייצג את מדינת ישראל ביחד עם שני מיזמים נוספים בגמר באסטוניה. בעקבות התחרות, המיזם הוגש לתכנית ההאצה במנבטה בחבל אילות.

קליקה חבל אילות

© כל הזכויות שמורות

טיפול תרופתי לדגים

טיפול תרופתי לדגים

החדרת טיפולים שונים במינימום עקה לדגים. יכולת השליטה בדינמיות העור- שליטה בצמצום והגברת המעבר של חומרים כמו תרופות שונות וחיסונים דרך העור. אפשרות טיפול בדגים חולים שאינם אוכלים (אנטיביוטיקה), החדרת חיסונים וחיזוק מערכת החיסון המוקוזיאלית העורית והתגובה שלה להגנה על הדג מפני פתוגניים.

נכון להיום אנטיביוטיקה משני סוגים הועברה מד"ר גלית שרון (מלח"י) לד"ר נוית עוגן שטרן (מרכז מדע ים המלח והערבה) לשם סימון בכדי להתחיל ניסוי פרלימינרי שכרגע מתוכנן ל- 24/9/17.

אודות היזם:
ד"ר גלית שרון, חוקרת במכון לחקר ימים ואגמים וד"ר נווית עוגן שטרן, חוקרת במרכז מדע ים המלח והערבה.

קליקה חבל אילות

© כל הזכויות שמורות

קולט שמש חדשני

קולט שמש חדשני

המטרה העיקרית של ההצעה היא לתכנן ולבנות קולט שמש (מצינורות וואקום) לחימום יעיל של אוויר ע"מ לחמם בתים,בניינים מסחריים ומבנים ציבוריים.

אודות היזם
ד"ר טארק אבו-חאמד – דוקטורט בהנדסה כימית, שימש ומשמש כחוק במרכז מדע ים המלח והערבה וראש תחום אנרגיה נקייה במכון הערבה ללימודי סביבה. כיהן כסגן מדען ראשי במשרד המדע.

קליקה חבל אילות

© כל הזכויות שמורות

ייעול פאנלים סולאריים

ייעול פאנלים סולאריים

מערכת היברידית פוטו-וולטאית/תרמית לחימום מים והגדלת יעילות של פנלים סולאריים. קירור פנאלים סולאריים מגביר משמעותית את יעילותם ובאותה העת מי הקירור יתחממו וישמשו לחימום מים או לצרכים אחרים.

אודות היזם:
דר אלכס גוסרוב – דר' לפיסיקה וחוקר במרכז מדע ים המלח והערבה. לשעבר חבר צוות סטארט-אפ לחיתוך סיליקון בצורה אופטית בחממה הטכנולוגית "הון הטבע".

קליקה חבל אילות

© כל הזכויות שמורות

תיירות במציאות רבודה

תיירות במציאות רבודה

המיזם הינו אפליקציה של מציאות רבודה אשר משלבת את הנופים הקסומים של החבל שלנו יחד עם טכנולוגיה וירטואלית שמסבירה ומשחקת עם התיירים באזור. בעצם מדובר במשחק "סימני דרך" אינטרקטיבי על בסיס טכנולוגית המציאות הרבודה (בטכנולוגית הסמן). הקבוצות שמגיעות לשחק מורידות את האפליקציה שלנו ומקבלות חוויה אינטרקטיבית שמשלבת משחקיות ואינפורמציה.

אודות היזם:
רונלד סקליאר וחוליו סיינץ חברי קיבוץ לוטן. רוני יזם צעיר, עדכני בטכנולוגיות. חוליו הוא מזכיר הקיבוץ.

קליקה חבל אילות

© כל הזכויות שמורות